המדריך לתאונת דרכים שהינן תאונות בעבודה
מאת : עו"ד מני ארבל
תאונות דרכים מתרחשות לעתים בזמן העבודה. כך לדוג' שליח שמחליק עם הקטנוע שלו בזמן ביצוע שליחות, תאונת דרכים שארעה לנו בזמן שנסענו מביתנו למקום העבודה וכדומה.
במקרים רבים אני נשאל ע"י נפגעי תאונות דרכים שארעו בזמן העבודה מי יפצה אותי? מה עלי לעשות? האם לפנות לביטוח הלאומי או להגיש תביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב? מהם ההליכים בביטוח הלאומי? למה אני זכאי ועוד.
מהי תאונה בעבודה
במידה ותאונת דרכים ארעה "תוך כדי ועקב העבודה" כלומר התאונה ארעה בדרך לעבודה, בזמן העבודה (או בזמן שנראה כקשור לעבודה) או בדרך חזרה מהעבודה ויש קשר סיבתי בינה לבין העבודה, אזי מדובר בתאונת דרכים שהנה גם תאונת עבודה.
לדוג' שליח שביצע שליחות בקטנוע ובמהלך הנסיעה נפגע בתאונת דרכים (בין אם נפגע ע"י רכב אחר ובין אם החליק ללא מעורבות רכב אחר) - תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה.
עובד שנוסע מביתו לעבודתו ונפגע בדרך בתאונת דרכים מוכר כנפגע עבודה וקיימת לו עילה לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי בנוסף לתביעה כנגד חברת הביטוח של כלי הרכב.
במקרים רבים אין אדם נוסע ישירות לעבודתו או ממנה אלא הוא מבצע סטיות או הפסקות בנסיעה. מה קורה לאדם שנפגע בתאונת דרכים בעת שנסע בבוקר בדרך לעבודתו, אך סטה מהדרך? במקרים של סטיה מהדרך, נתנו בתי הדין לעבודה את דעתם לשאלה, מהו המסלול בו על הנפגע לנסוע כדי שתאונה שעבר בדרך לעבודה תוכר כתאונה בעבודה. כך נקבע כי על הנפגע לנסוע בדרך שהיא "נוחה ויעילה מבחינת זמן ומרחק". סטיה של ממש מהדרך תיבחן לפי הסיבות לה ולפי מטרותיה . כך סטיה מהדרך בשל אילוצי תנועה ועומס בדרכים, תחשב כסטיה נורמלית ומקובלת ותאפשר להכיר במקרה כתאונה בעבודה. במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, נפגעה בתאונת דרכים אשה שהסיעה את בעלה בבוקר מתוך מטרה להורידו בעבודתו ואח"כ להמשיך בלעבודתה. הוכח שהאשה נפגעה בתאונה בקטע הדרך הראשון - קרי בעת שנסעה לכיוון עבודתו של בעלה. שם קבע בית הדין כי אין מדובר בסטיה הנובעת מאילוצי הדרך אלא בסטיה שנובעת מצרכי הנסיעה של בני הזוג, ולכן נפסק כי אין מדובר בתאונה בעבודה.
על כן יש חשיבות לזהות האם התאונה הינה תאונה בעבודה עפ"י הגדרות הביטוח הלאומי או שמה הינה תאונת דרכים רגילה שכן במקרה האחרון נתבע את ביטוח החובה של הרכב בלבד בגין נזקי הגוף.
במקרה ותאונת הדרכים הינה תאונת דרכים בעבודה - מה על הנפגע לעשות ?
נפגע תאונת דרכים צריך לפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי. במידה ועקב התאונה אין הנפגע יכול לשוב לעבודתו יש לפנות לרופא קופ"ח לעדכן אותו כי תאונת הדרכים הינה תאונת עבודה ולבקש אישור מחלה בנוסח : "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה" אשר תהיה בתוקף מיום התאונה. כמו כן יש לפנות למשטרה ולבקש אישור משטרה על תאונת הדרכים. בהתאם למצבו הרפואי של הנפגע יש לדאוג לקבל מהרופא תעודות המשך רציפות לתעודת המחלה הראשונית לכל תקופת אי הכושר.
יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. הפניה נעשית בעזרת טפסי הביטוח הלאומי המיועדים לשם כך. את הטפסים ניתן לקבל ישירות במוסד לביטוח לאומי או מעו"ד העוסקים בתחום. את טפסי התביעה יש למלא וכן להחתים את המעביד במקום המתאים ולצרף להם מסמכים שונים והכל עפ"י ההוראות בטפסים.
תביעה לתשלום דמי פגיעה יש להגיש לא יאוחר מ12 חודשים מיום התאונה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לדחות תביעה שתוגש באיחור.
דמי פגיעה משולמים עבור התקופה בה העובד לא עבד בשל התאונה ועד לתקופה של 91 יום והם מחושבים כאחוז משכרו הממוצע של העובד ובהתאם לתקרת שכר.
במידה והביטוח הלאומי מכיר בתאונת הדרכים כתאונת עבודה וקיים חשש כי נותרה נכות לנפגע ו/או הנפגע עדיין אינו יכול לשוב לעבודתו במשרה מלאה בתום תשלום דמי הפגיעה, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לגמלת נכות. גם תביעה זו יש להגיש לא יאוחר מ 12 חודשים לאחר הפגיעה, אחרת עלולות להפגע זכויותיו.
נפגע עבודה שהגיש תביעה לגמלת נכות יזומן לוועדה רפואית שאחד מחבריה הינו רופא אשר תיקבע את נכותו הרפואית עפ"י חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
לאחר הבדיקה בועדה רפואית, נשלחת לנפגע, החלטת המוסד לביטוח לאומי, על קביעת נכותו ובהתאם על הסכומים שישולמו לו, אם הוא זכאי לתשלום. על החלטה זו רשאים לערער הן הנפגע והן המוסד לביטוח לאומי.
על החלטת ועדה רפואית בעניין שיעור הנכות: למי שבקשתו לגמלה נדחתה בשל שיעור נכות נמוך מידי או למי שנקבע לו שיעור הנכות שמזכה בגמלה אך מבקש להגדיל את שיעור הנכות (ובהתאם להגדיל את סכום הגמלה) - ניתן להגיש ערר לועדת עררים. בועדת עררים ישבו 3 רופאים שהתמחותם בנושאי הפגיעה של הנפגע, הועדה רשאית לשנות כל החלטה שנקבעה ע"י הועדה מדרג ראשון, בין אם הערעור נגע בהחלטה זו ובין אם לאו. הועדה רשאית לדון בכל החלטה שהתקבלה בועדה מדרג ראשון, בין אם המערער הוא המוסד לביטוח לאומי ובין אם הוא הנפגע. אך אם יש ברצון הועדה לתת החלטה שתפגע בנפגע, עליה להזהירו מראש.
דרך נוספת להשיג על החלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי הנה במסגרת ערעור בשאלה משפטית בלבד אותו ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה באזור מגוריו של הנפגע. בית הדין דן כאמור אך ורק בשאלות משפטיות כגון התעלמות הועדה מחוות דעת רפואית שהציג לה הנפגע, חוסר התייחסות לתלונותיו של הנפגע.
חשוב לדעת כי קביעת הנכות של הועדה הרפואית של ביטוח לאומי תחול גם על תביעתו של הנפגע כנגד ביטוח החובה של הרכב בבית המשפט.
במידה והנפגע אינו מעוניין כי נכותו תיקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי בתביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב, יש להגיש את התביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב ,לבקש בכתב התביעה מבהמ"ש מינוי מומחים רפואיים מטעמו, ויש להבדק על ידם עוד בטרם יבדק הנפגע ותיקבע נכותו ע"י המוסד לביטוח לאומי. חשוב לדעת כי במקרה זה תחול עלות בדיקת הרופאים מטעם בהמ"ש על הנפגע (התובע).
חשוב להיוועץ עם עו"ד העוסק בתאונות דרכים ובביטוח לאומי על מנת לבדוק כל מקרה לגופו באיזה מסלול כדאי לבחור.
למה זכאי נפגע עבודה
מתן טיפול רפואי ושיקומי- הטיפול הרפואי והשיקומי ניתן לנפגע ללא תשלום, באמצעות קופת החולים בה הוא חבר.
נפגע עבודה שועדה רפואית קבעה כי נכותו הנה מ- 10% ומעלה זכאי לפנות בבקשה לשיקום. הפונה יבדק ע"י פקיד שיקום, ולעיתים עובדת סוציאלית, מומחה תעסוקתי ואם ימצא ע"י המוסד כמתאים לשיקום יוכל לקבל עזרה בהשתלבות מחדש בשוק העבודה, הכשרה מקצועית או לימודי מקצוע חדש שמתאים לנכותו, ישולמו שכר הלימוד שלו ובמקרים מסויימים אם אינו מקבל גמלה יוכל לקבל גם דמי שיקום ועוד.
החזר הוצאות ריפוי - החזר הוצאות ריפוי (לא כולל הוצאות טיפול פרטי) ונסיעות לטיפולים (עפ"י תקנות המלל) ינתן באמצעות קופ"ח שבה טופל הנפגע.
דמי פגיעה - נפגע עבודה זכאי כאמור לתשלום דמי פגיעה בתקופה בה לא עבד. התשלום מהווה מעין תחליף למשכורתו של הנפגע שבשל הפגיעה אינו יכול לעבוד ולהשתכר. דמי הפגיעה משולמים לתקופה שאינה עולה על 91 יום (נכון להיום) ולפי שכרו הממוצע של הנפגע עובר לפגיעה (בכפוף לתקרת הכנסות שנקבעה).
גמלת נכות או מענק - אם הנפגע סבור כי נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ופנה בבקשה לקביעת דרגת נכות ע"י ועדה רפואית ונקבעה לו נכות.
קביעת שיעורי הגמלה לנכי עבודה: הגמלה נקבעת לפי אחוזי הנכות שקבע רופא הועדה לנפגע:
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של 0-9% - לא יקבל כל תשלום מהמוסד לבטוח לאומי בגין התאונה.
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של 9-19% - יקבל מענק חד פעמי בשיעור 43 קצבאות חודשיות (איחור בהגשת הבקשה מביא לניכוי מהמענק).
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של מעל 19% - יקבל הנפגע קצבה חודשית.
אם הועדה סבורה כי הנכות התפקודית של הנפגע גבוהה מנכותו הרפואית לאור מקצועו או גילו של המבוטח בסמכותה להגדיל את דרגת נכותו בשיעור של עד 50% .
הפיצוי מאת ביטוח החובה של הרכב והקשרו לסכומים שהתקבלו מביטוח לאומי
נפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי בגין נזקי גוף מביטוח החובה של הרכב שלו. בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה
הסכומים שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי יקוזזו מסכום הפיצוי אותו יקבל הנתבע ממבטח הרכב. אך במידה ולא תוגש תביעה למוסד יבוצע קיזוז רעיוני של סכום הפיצויים. על כן חשוב להגיש את התביעה לביטוח הלאומי עפ"י הזמנים הקבועים בחוק.
ישנם מקרים בהם נפגע תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה הגם שתביעתו "תבלע" כולה או כמעט כולה על ידי תגמולי המוסד לביטוח לאומי יקבל לידיו לפחות 25% מכלל הפיצויים שיפסקו כנגד ביטוח החובה. עפ"י חוק חלה חובה לשלוח לביטוח הלאומי הודעה על הגשת תביעה כנגד המבטח.
עפ"י החוק והפסיקה עובד שכיר שנפגע בתאונה שהינה תאונת עבודה בעת שנסע/נהג ברכב של המעסיק, או עובד עצמאי שנפגע בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה לא יהיו זכאים לפחות 25% מכלל הפיצויים שיפסקו להם, ותביעתם עלולה להבלע כולה.
עצות
רצוי להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום כיצד למלא את טפסי המוסד לביטוח לאומי, בייחוד את הטופס הראשון המוגש על מנת שלא לשגות בתאור נסיבות התאונה דבר שיכול להביא לאי הכרה בתאונה כתאונה בעבודה לדוגמא או לאי הכרה בתאונה כתאונת דרכים בתביעה של ביטוח הרכב.
יש להקפיד לעמוד במועדים הקבועים בחוק להגשת התביעות לדמי פגיעה ולגמלת נכות.
חשוב להשלים את טפסי הביטוח הלאומי עפ"י ההוראות ולצרף את הנספחים הנדרשים ע"מ למנוע עיכוב בטיפול בתביעות.
יש לשמור העתקי כל מרשמי תרופות, קבלות עבור תשלומים שונים כגון רכישת תרופות, נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים, חניונים ועוד ולהעבירם לקופ"ח לצורך החזר.
בועדה הרפואית הנפגע זכאי להיות מיוצג ע"י עו"ד, במידה והנפגע סבור כי קביעת הוועדה הרפואית מקפחת אותו ניתן להגיש ערר.
לצורך הגשת ערר על החלטת ועדה רפואית רצוי להוועץ עם רופא בתחום המתאים אשר יעריך את סיכויי הערר,כמו כן רצוי לקבל חוות דעת רפואית אותה יש לצרף להודעת הערר ולנימוקי הערר.
לסיכום - סעו בזהירות.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.
מאת : עו"ד מני ארבל
תאונות דרכים מתרחשות לעתים בזמן העבודה. כך לדוג' שליח שמחליק עם הקטנוע שלו בזמן ביצוע שליחות, תאונת דרכים שארעה לנו בזמן שנסענו מביתנו למקום העבודה וכדומה.
במקרים רבים אני נשאל ע"י נפגעי תאונות דרכים שארעו בזמן העבודה מי יפצה אותי? מה עלי לעשות? האם לפנות לביטוח הלאומי או להגיש תביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב? מהם ההליכים בביטוח הלאומי? למה אני זכאי ועוד.
מהי תאונה בעבודה
במידה ותאונת דרכים ארעה "תוך כדי ועקב העבודה" כלומר התאונה ארעה בדרך לעבודה, בזמן העבודה (או בזמן שנראה כקשור לעבודה) או בדרך חזרה מהעבודה ויש קשר סיבתי בינה לבין העבודה, אזי מדובר בתאונת דרכים שהנה גם תאונת עבודה.
לדוג' שליח שביצע שליחות בקטנוע ובמהלך הנסיעה נפגע בתאונת דרכים (בין אם נפגע ע"י רכב אחר ובין אם החליק ללא מעורבות רכב אחר) - תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה.
עובד שנוסע מביתו לעבודתו ונפגע בדרך בתאונת דרכים מוכר כנפגע עבודה וקיימת לו עילה לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי בנוסף לתביעה כנגד חברת הביטוח של כלי הרכב.
במקרים רבים אין אדם נוסע ישירות לעבודתו או ממנה אלא הוא מבצע סטיות או הפסקות בנסיעה. מה קורה לאדם שנפגע בתאונת דרכים בעת שנסע בבוקר בדרך לעבודתו, אך סטה מהדרך? במקרים של סטיה מהדרך, נתנו בתי הדין לעבודה את דעתם לשאלה, מהו המסלול בו על הנפגע לנסוע כדי שתאונה שעבר בדרך לעבודה תוכר כתאונה בעבודה. כך נקבע כי על הנפגע לנסוע בדרך שהיא "נוחה ויעילה מבחינת זמן ומרחק". סטיה של ממש מהדרך תיבחן לפי הסיבות לה ולפי מטרותיה . כך סטיה מהדרך בשל אילוצי תנועה ועומס בדרכים, תחשב כסטיה נורמלית ומקובלת ותאפשר להכיר במקרה כתאונה בעבודה. במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, נפגעה בתאונת דרכים אשה שהסיעה את בעלה בבוקר מתוך מטרה להורידו בעבודתו ואח"כ להמשיך בלעבודתה. הוכח שהאשה נפגעה בתאונה בקטע הדרך הראשון - קרי בעת שנסעה לכיוון עבודתו של בעלה. שם קבע בית הדין כי אין מדובר בסטיה הנובעת מאילוצי הדרך אלא בסטיה שנובעת מצרכי הנסיעה של בני הזוג, ולכן נפסק כי אין מדובר בתאונה בעבודה.
על כן יש חשיבות לזהות האם התאונה הינה תאונה בעבודה עפ"י הגדרות הביטוח הלאומי או שמה הינה תאונת דרכים רגילה שכן במקרה האחרון נתבע את ביטוח החובה של הרכב בלבד בגין נזקי הגוף.
במקרה ותאונת הדרכים הינה תאונת דרכים בעבודה - מה על הנפגע לעשות ?
נפגע תאונת דרכים צריך לפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי. במידה ועקב התאונה אין הנפגע יכול לשוב לעבודתו יש לפנות לרופא קופ"ח לעדכן אותו כי תאונת הדרכים הינה תאונת עבודה ולבקש אישור מחלה בנוסח : "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה" אשר תהיה בתוקף מיום התאונה. כמו כן יש לפנות למשטרה ולבקש אישור משטרה על תאונת הדרכים. בהתאם למצבו הרפואי של הנפגע יש לדאוג לקבל מהרופא תעודות המשך רציפות לתעודת המחלה הראשונית לכל תקופת אי הכושר.
יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. הפניה נעשית בעזרת טפסי הביטוח הלאומי המיועדים לשם כך. את הטפסים ניתן לקבל ישירות במוסד לביטוח לאומי או מעו"ד העוסקים בתחום. את טפסי התביעה יש למלא וכן להחתים את המעביד במקום המתאים ולצרף להם מסמכים שונים והכל עפ"י ההוראות בטפסים.
תביעה לתשלום דמי פגיעה יש להגיש לא יאוחר מ12 חודשים מיום התאונה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לדחות תביעה שתוגש באיחור.
דמי פגיעה משולמים עבור התקופה בה העובד לא עבד בשל התאונה ועד לתקופה של 91 יום והם מחושבים כאחוז משכרו הממוצע של העובד ובהתאם לתקרת שכר.
במידה והביטוח הלאומי מכיר בתאונת הדרכים כתאונת עבודה וקיים חשש כי נותרה נכות לנפגע ו/או הנפגע עדיין אינו יכול לשוב לעבודתו במשרה מלאה בתום תשלום דמי הפגיעה, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לגמלת נכות. גם תביעה זו יש להגיש לא יאוחר מ 12 חודשים לאחר הפגיעה, אחרת עלולות להפגע זכויותיו.
נפגע עבודה שהגיש תביעה לגמלת נכות יזומן לוועדה רפואית שאחד מחבריה הינו רופא אשר תיקבע את נכותו הרפואית עפ"י חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
לאחר הבדיקה בועדה רפואית, נשלחת לנפגע, החלטת המוסד לביטוח לאומי, על קביעת נכותו ובהתאם על הסכומים שישולמו לו, אם הוא זכאי לתשלום. על החלטה זו רשאים לערער הן הנפגע והן המוסד לביטוח לאומי.
על החלטת ועדה רפואית בעניין שיעור הנכות: למי שבקשתו לגמלה נדחתה בשל שיעור נכות נמוך מידי או למי שנקבע לו שיעור הנכות שמזכה בגמלה אך מבקש להגדיל את שיעור הנכות (ובהתאם להגדיל את סכום הגמלה) - ניתן להגיש ערר לועדת עררים. בועדת עררים ישבו 3 רופאים שהתמחותם בנושאי הפגיעה של הנפגע, הועדה רשאית לשנות כל החלטה שנקבעה ע"י הועדה מדרג ראשון, בין אם הערעור נגע בהחלטה זו ובין אם לאו. הועדה רשאית לדון בכל החלטה שהתקבלה בועדה מדרג ראשון, בין אם המערער הוא המוסד לביטוח לאומי ובין אם הוא הנפגע. אך אם יש ברצון הועדה לתת החלטה שתפגע בנפגע, עליה להזהירו מראש.
דרך נוספת להשיג על החלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי הנה במסגרת ערעור בשאלה משפטית בלבד אותו ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה באזור מגוריו של הנפגע. בית הדין דן כאמור אך ורק בשאלות משפטיות כגון התעלמות הועדה מחוות דעת רפואית שהציג לה הנפגע, חוסר התייחסות לתלונותיו של הנפגע.
חשוב לדעת כי קביעת הנכות של הועדה הרפואית של ביטוח לאומי תחול גם על תביעתו של הנפגע כנגד ביטוח החובה של הרכב בבית המשפט.
במידה והנפגע אינו מעוניין כי נכותו תיקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי בתביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב, יש להגיש את התביעה כנגד ביטוח החובה של הרכב ,לבקש בכתב התביעה מבהמ"ש מינוי מומחים רפואיים מטעמו, ויש להבדק על ידם עוד בטרם יבדק הנפגע ותיקבע נכותו ע"י המוסד לביטוח לאומי. חשוב לדעת כי במקרה זה תחול עלות בדיקת הרופאים מטעם בהמ"ש על הנפגע (התובע).
חשוב להיוועץ עם עו"ד העוסק בתאונות דרכים ובביטוח לאומי על מנת לבדוק כל מקרה לגופו באיזה מסלול כדאי לבחור.
למה זכאי נפגע עבודה
מתן טיפול רפואי ושיקומי- הטיפול הרפואי והשיקומי ניתן לנפגע ללא תשלום, באמצעות קופת החולים בה הוא חבר.
נפגע עבודה שועדה רפואית קבעה כי נכותו הנה מ- 10% ומעלה זכאי לפנות בבקשה לשיקום. הפונה יבדק ע"י פקיד שיקום, ולעיתים עובדת סוציאלית, מומחה תעסוקתי ואם ימצא ע"י המוסד כמתאים לשיקום יוכל לקבל עזרה בהשתלבות מחדש בשוק העבודה, הכשרה מקצועית או לימודי מקצוע חדש שמתאים לנכותו, ישולמו שכר הלימוד שלו ובמקרים מסויימים אם אינו מקבל גמלה יוכל לקבל גם דמי שיקום ועוד.
החזר הוצאות ריפוי - החזר הוצאות ריפוי (לא כולל הוצאות טיפול פרטי) ונסיעות לטיפולים (עפ"י תקנות המלל) ינתן באמצעות קופ"ח שבה טופל הנפגע.
דמי פגיעה - נפגע עבודה זכאי כאמור לתשלום דמי פגיעה בתקופה בה לא עבד. התשלום מהווה מעין תחליף למשכורתו של הנפגע שבשל הפגיעה אינו יכול לעבוד ולהשתכר. דמי הפגיעה משולמים לתקופה שאינה עולה על 91 יום (נכון להיום) ולפי שכרו הממוצע של הנפגע עובר לפגיעה (בכפוף לתקרת הכנסות שנקבעה).
גמלת נכות או מענק - אם הנפגע סבור כי נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ופנה בבקשה לקביעת דרגת נכות ע"י ועדה רפואית ונקבעה לו נכות.
קביעת שיעורי הגמלה לנכי עבודה: הגמלה נקבעת לפי אחוזי הנכות שקבע רופא הועדה לנפגע:
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של 0-9% - לא יקבל כל תשלום מהמוסד לבטוח לאומי בגין התאונה.
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של 9-19% - יקבל מענק חד פעמי בשיעור 43 קצבאות חודשיות (איחור בהגשת הבקשה מביא לניכוי מהמענק).
באם נקבע לנפגע שיעור נכות של מעל 19% - יקבל הנפגע קצבה חודשית.
אם הועדה סבורה כי הנכות התפקודית של הנפגע גבוהה מנכותו הרפואית לאור מקצועו או גילו של המבוטח בסמכותה להגדיל את דרגת נכותו בשיעור של עד 50% .
הפיצוי מאת ביטוח החובה של הרכב והקשרו לסכומים שהתקבלו מביטוח לאומי
נפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי בגין נזקי גוף מביטוח החובה של הרכב שלו. בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה
הסכומים שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי יקוזזו מסכום הפיצוי אותו יקבל הנתבע ממבטח הרכב. אך במידה ולא תוגש תביעה למוסד יבוצע קיזוז רעיוני של סכום הפיצויים. על כן חשוב להגיש את התביעה לביטוח הלאומי עפ"י הזמנים הקבועים בחוק.
ישנם מקרים בהם נפגע תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה הגם שתביעתו "תבלע" כולה או כמעט כולה על ידי תגמולי המוסד לביטוח לאומי יקבל לידיו לפחות 25% מכלל הפיצויים שיפסקו כנגד ביטוח החובה. עפ"י חוק חלה חובה לשלוח לביטוח הלאומי הודעה על הגשת תביעה כנגד המבטח.
עפ"י החוק והפסיקה עובד שכיר שנפגע בתאונה שהינה תאונת עבודה בעת שנסע/נהג ברכב של המעסיק, או עובד עצמאי שנפגע בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה לא יהיו זכאים לפחות 25% מכלל הפיצויים שיפסקו להם, ותביעתם עלולה להבלע כולה.
עצות
רצוי להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום כיצד למלא את טפסי המוסד לביטוח לאומי, בייחוד את הטופס הראשון המוגש על מנת שלא לשגות בתאור נסיבות התאונה דבר שיכול להביא לאי הכרה בתאונה כתאונה בעבודה לדוגמא או לאי הכרה בתאונה כתאונת דרכים בתביעה של ביטוח הרכב.
יש להקפיד לעמוד במועדים הקבועים בחוק להגשת התביעות לדמי פגיעה ולגמלת נכות.
חשוב להשלים את טפסי הביטוח הלאומי עפ"י ההוראות ולצרף את הנספחים הנדרשים ע"מ למנוע עיכוב בטיפול בתביעות.
יש לשמור העתקי כל מרשמי תרופות, קבלות עבור תשלומים שונים כגון רכישת תרופות, נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים, חניונים ועוד ולהעבירם לקופ"ח לצורך החזר.
בועדה הרפואית הנפגע זכאי להיות מיוצג ע"י עו"ד, במידה והנפגע סבור כי קביעת הוועדה הרפואית מקפחת אותו ניתן להגיש ערר.
לצורך הגשת ערר על החלטת ועדה רפואית רצוי להוועץ עם רופא בתחום המתאים אשר יעריך את סיכויי הערר,כמו כן רצוי לקבל חוות דעת רפואית אותה יש לצרף להודעת הערר ולנימוקי הערר.
לסיכום - סעו בזהירות.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.
עו"ד מני ארבל מועסק במשרד עו"ד ענת אנבר העוסק בעיקר בתחום הנזיקין. המשרד מציע שירות משפטי כולל עבור רוכבי כלי רכב דו גלגליים על הצרכים המיוחדים להם - תאונות דרכים , ביטוח לאומי, נזקי רכוש, רשלנות רשויות, תביעות כנגד חברות ביטוח וצד ג', תעבורה .עו"ד ארבל מרכז את הטיפול ברוכבי כלי הרכב הדו גלגלי במשרד וכתב את המדור המשפטי במגזין מוטו.
ענת אנבר משרד עורכי דין
שד' שאול המלך 39 תל אביב
טל' 036964291, 0524550497
מייל: inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com
ענת אנבר משרד עורכי דין
שד' שאול המלך 39 תל אביב
טל' 036964291, 0524550497
מייל: inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com